08-9211506    

הטיפול ברכיבה טיפולית כעזרה לילדים הסובלים מדימוי עצמי נמוך ואו חרדות

דימוי עצמי נמוך  וחרדות הינן תופעות  נפוצות ביותר ולמעשה כל אחד מאתנו חווה את זה מפעם לפעם. כל אחד מהילדים שלנו חווה את זה כמו מחלה פסיכו-סומאטית, זהו סיפור פנימי שאנחנו מספרים לעצמנו שהולך ותופח עם השנים למציאות ממשית. המשותף להן שזה מצב רגשי סובייקטיבי, זוהי תפיסת  מציאות  מעוותת אשר נובעת מחוסר יכולת לווסת  ולהתמודד  עם פחדים שלנו, או של ההורים שלנו. כתוצאה מכך במקום לאזור אומץ להתמודד ולחוות הצלחה, הילדים מסתגרים בבושה נמנעים ולמעשה נכנעים לפחד ולבושה. נמנעים ומאמינים בכל ליבם שאכן הם פחות טובים ובעצם מקבעים את התפיסה הרגשית ומנציחים אותה דרך ההימנעות והופכים את הפחד לחוסר יכולת אמיתית.

חרדה הינו מקרה קיצון של דימוי עצמי נמוך, היא נובעת מחוסר היכולת להתמודד מול הפחד מכישלון- זהו בעצם הפחד מהפחד. כתוצאה מכך גוברת ההתנהגות של הימנעות והסתגרות וצמצום הנכונות להתנסות אמיתית וגם חברתית וגם תפקודית. החרדה מצמצמת בפני הילד את שפע ההזדמנויות שהעולם מציע לו, ולפעמים גם מייצרת אצלו דרכי קיצור ומעקפים מול אתגרים שהוא חושב בגלל הדימוי העצמי הנמוך שהם מעל היכולות שלו.

דוגמאות קטנות הן למשל ילד שלא ירד לרחוב כי הוא מפחד מכלבים ואפילו שבשכל הוא ידע שהכלב לא יעשה לו כלום. דימוי עצמי נמוך וחרדות הינן  לכאורה בעיות שונות אולם בעיני הן נמצאות על רצף  אחד של  קושי וכשל בעיבוד  וויסות רגשי של חוויות והתמודדות עם פחדים  או יותר נכון אי התמודדות .ואולי נקרא לזה הפחד מהפחד. ללא קשר לסיבה המקורית ההתחלתית זהו תהליך מתמשך, שמתורגם להרגלים, שהופכים לאופי שתוצאותיו מצמצמות ופוגעות בסיכויו של הילד להגשים את עצמו במלוא יכולתיו ולהנות משפע ההזדמנויות שהחיים מציעים, ובמקומם יש הימנעות צמצום  והסתגרות. כולנו יודעים שהכל מתחיל בראש באמונה שלנו שאנחנו יכולים ונצליח, אולם כאשר אנחנו מספרים סיפור אחר סביר להניח שהוא יגשים את עצמו. התפיסה והמגבלה הסובייקטיבית  הדמיונית תהפוך למציאות חיים, ולכן לא מדובר בבעיה רגשית קטנה וזניחה אלא בבעיה מאד משמעותית שהיקפה רחב מאוד ותוצאותיה ניכרות בצורה ובמינון זו או אחרת אצל כל אחד מאתנו וילדינו.

התופעה מאד נפוצה אצל ילדים אשר נמצאים על רצף של הפרעות קשב וריכוז ויש להם כחלק מהתופעה קושי מוויסות רגשי. היא יכולה לנבוע מחסכים או חוויות רגשיות קשות שילדים חוו מהסביבה המשפחתית הקרובה שבה גדלו. ואו מטראומות  בין אם זה טראומה גדולה או טראומות קטנות יום יומיות ומתמשכות.

מבחינה ציורית תארו לכם מה המשמעות של ילד שבתפיסה שלו הוא קטן וחסר יכולת ותופס את עצמו כלא מוצלח, ורק היה רוצה שאף אחד לא יראה את זה כמה שהוא קטן ולא מוצלח גם כשהסביבה תגיד לו משהוא אחר הוא בלבו פנימה אומר חכו חכו את שתגלו שאני באמת לא שווה כלום. תארו לעצמכם את אותו ילד יושב זקוף על סוס אצילי מחובר לעוצמות יוצאות הדופן של הסוס וכל העולם רואה אותו כנסיך אמיתי זוהי הכניסה לעולם הסוסים.

אותו ילד שמרגיש בודד שמסתתר מהעולם כדי שלא יגלו את העובדה שהוא לא מוצלח ולא ישקפו לו את זה .כי מה באמת קורה ,הוא בטוח שהוא לא מוצלח ואז הוא לא מנסה, לא יוצא לחיים לא מוכן להעיז ולנסות ואולי לחוות אי הצלחה כי זה יהיה הוכחה שהוא אכן צודק. כשהוא כבר יוצא לעולם יקרו אחד משני המצבים ושניהם אותו הדבר כי בשניהם הוא מעוניין להסתיר את העובדה שהוא קטן אז או שהוא יתבייש ויעשה את עצמו כבלתי נראה ואכן הסביבה תשקף לו שהוא קטן ואז הוא יוכל להגיד לעצמו הנה אני צודק והם הסביבה גם חושבת כמוני. האפשרות השנייה זה שהוא ינסה להציג מצג שווא של הצלחה אבל מכיוון שהוא לא מאמין באמת בעצמו הוא יעשה מעקפים יעשה גימיקים ואז בלבו פנימה  זה עוד יותר יחזק את תחושת חוסר היכולת כי הוא לא באמת רוכש כלים אמיתיים להתמודדות עם אתגרים ו"ההצלחה" הוא לא מאמין שהיא באמת שלו ואז נוצר אצלו כבר חוסר אמון במראה של הסביבה שבמקרה הזה מחמיאה לו כי בלבו הוא הולך עם התחושה היי עבדתי עליהם עוד שנייה הם יגלו את האמת עליי.

שני המצבים חמורים ושניהם מובילים לשני הרגלים הראשון הופכת את הילד לבודד כי כל הזמן הוא רוצה להסתיר והוא לא יכול לשתף אך אחד גם כי הוא לא מודע לכל מה שתארתי  בפועל הוא מרגיש בדידות וניכור והדבר השני לא פחות חמור זו ההמנעות מלנסות ולהתמודד זה הוויתור לחוסר האונים  הוא מסגל לעצמו מעקפים או וויתור

אותו ילד פוגש את הסוס שמייד משדר לו אני לא שופט אותך אני מקבל אותך פתאום יש לו חבר רגשי שלא חושב במערכת מושגים אנושית ועבורו אין בכלל  השוואתיות השאלה האם אני קטן ולא מוצלח  לא רלוונטית, העיניים של הסוס משקפות מערכת ערכים אחרת שאינה מאיימת עלי, יש פה יציאה מהבדידות מהניכור אני יכול להתחבר בלי איום שיזכיר לי שאני קטן ולא מוצלח.

כנבואה שמגשימה את עצמה ביום יום, כשילד עם דימוי עצמי נמוך פוגש קושי תפקודי אובייקטיבי ופוגש שיפוטיות של החברה זה מוביל לאין ספור אי הצלחות וחוויות שליליות  שרק מעצימות ככדור שלג את הדימוי העצמי הנמוך תחושת הכשלון ובסופו של דבר יכולים להוביל לתחושה של חוסר אונים ודכאון .נקודת המוצא של הרכיבה היא חוויה מטלטלת שמתחילה סיפור חדש עם בע"ח שאינו שיפוטי אין לו דעה קדומה עליי מחזירה את האומץ לנסות ולא לפחד מאי הצלחה, התוצאה זו נכונות להתמודד וחוויה אמיתית של התקדמות.

הרכיבה על סוס עוסקת בשמיטת הקרקע מתחת לרגליך את משחרר וסומך עליך ועל הסוס ולומד שאפשר לפגוש את הפחד  מהפחד מחוסר האונים מתחושת אני לא אצליח שמובילה לתחושת אני לא שווה להתמודד ולהצליח

למעשה שלושת המרכיבים שניסיתי לתאר פה משמעותיים ביותר בהתמודדות עם התוצאות ההרסניות שדימוי עצמי נמוך יכול להוביל אותנו-

הראשונה החיבור המצויין עם הסוס כחייה עצמתית מלכותית שמקבלת אותי ללא שיפוטיות בעיניה אני לא קטן ולא מוצלח אלח נהפוך הוא היא מקבלת אותי כמנהיג שלה סימן שאני "משהו משהו"

האלמנט השני הוא הפחד- יש מפגש עם הפחד ואני לומד ומבין שאם אני לא אהיה מכווץ אם אהיה משוחרר יש לי סיכוי לא ליפול ולהנות מחיבור לעצמה, אבל אני גם לומד להיות מוכן ליפול זה לא סוף העולם זה קצת כואב אבל שווה ואלו הם באמת החיים. בפועל הפחד הוא דפיקות לב  מהירות חוסר אויר  זעה קרה וקפיאה כל אלו הם תופעות פיזיולוגיות שתפקידן לרכז את תשומת הלב שלנו אל מול סכנה כדי לפתור אותה. כאשר התגובה שלנו קיצונית היא תשתק אותנו ובמקום לגרום לערנות שמובילה ל"תפקוד על" ולהתגברות על הבעיה, היא תגרום לנו לאי תפקוד ובעצם לתבוסה. אצל חלק מהילדים כדי להמנע מהתחושות הגופניות שקשורות בפחד ושאולי מזכירים להם רגשית תחושת חוסר אונים הם ימנעו מלהיכנס למצבי פחד התוצאה היא הימנעות מכל התנסות. ברכיבה אנחנו לומדים להשתחרר  לקחת אויר לעבור את הפחד ולא לברוח אחורה ממנו. אנחנו לומדים לא להיות היסטריים מהפחד .אנחנו לומדים לא להמנע מלפגוש את הפחד ומקבלים בטחון שאפשר להצליח לחוות אותו ולתפקד, במקום לחוות אותו ולהיכנס לפאניקה שיתוק ואין אונים.

והתחום השלישי הוא להתמודד לא לוותר לנסות עד שאני מצליח, לא במעקפים אלא בכלים הרגילים ובטח שלא להימנע.

המטפורה של לקחת את המושכות של החיים שלי אינה קלישאה, אני הילד לוקח אחריות על החיים שלי, הילד מוביל את הסוס ואת עצמו לחיים שיש בהם התמודדות עם הפחד. יש לו את האומץ לנסות הוא מספיק גדול שיכול להרשות לעצמו גם לחוות אי הצלחות ליפול הוא משוחרר ויודע לקחת אויר ולכן הסיכוי שייפול קטן. אני וסוסי לוחמים באומץ את החיים כצוות שיכול לנצח. הסוס החיצוני מסמל את החיבור שלי לעוצמה הפנימית הכל יכולה שלי שגדולה בהרבה מגודלי האמיתי.

שלושה דברים צריך כל אחד ואחד מאתנו ובטח הילד בגדילתו  צריך על מנת לגדול כאדם בריא וזקוף בנפשו- הכרה בטחון ואהבה. ובנוסף כולנו עסוקים בחיקוי מצד אחד וממשיכים את ה-DNA המשפחתי מצד שני. ילד שלא זכה להכרה ביכולתיו וגם אם מחאו לו כפיים אבל אותו אבא  או אמא שמחאו לו כפיים הדימוי העצמי שלהם היה נמוך אזי גם הילד שהוא חלק מהם וגם שהם מוחאים לו כפיים הם לא יאמינו באמת שלהם הילד שלהם מוצלח כי הוא שלהם וכמו שהם פחות אזי בהכרח גם הילד שלהם פחות...

דימוי עצמי נמוך "אני לא שווה אני לא יכול" מוביל להמנעות שהופכת להרגל, אבל בו זמנית היא גם תרוץ לאי עשייה, היא משרתת את המקומות העצלניים והחלשים שלנו שמושכים אותנו להמנע מיציאה מאזורי הנוחות שלנו. אני לא שווה אני לא ראוי אז גם אין טעם לנסות.

אחת התופעות שנובעת מהדימוי העצמי הנמוך זו ההשוואתיות ואולי היא הגורם לדימוי הנמוך אדם או ילד עם דימוי עצמי נמוך עסוק כל הזמן בהשוואתיות שנועדה גם לאשר לו את מה שחשב וגם להקטין אחרים כדי להגדיל את עצמו.ילד עם דימוי עצמי נמוך יכול להפוך למאד מאד תחרותי או להמנע לגמרי מתחרותיות אבל יתכן שימצא תחום שהוא טוב בו ואז יהפוך למאד תחרותי על מנת לחוות נצחונות במטרה לשדרג את עצמו. בסולמות שהוא יוצר.

חרדה היא תגובה רגשית גופנית מוגזמת שיצאה משליטה לפחד.כמו אלרגיה של  הגוף שבמקור נועדה להיות תגובה חיסונית טובה ויצאה משליטה ופוגעת בגוף, כך חרדה היא תגובה לפחד שמטרתו להעיר אותנו ולהביא אותנו למקסימום ריכוז למול אתגר. חרדה היא פחד שיצא משליטה ובמקום לשפר את יכולת ההתמודדות שלנו מול סכנה הוא מוביל אותנו לאי תפקוד כללי. והיסטריה מבחינה רגשית חווית החרדה היא כל כך קשה שהיא שאנחנו נימנע, נתרחק מאש מכל מה שיכול עלול לגרום לנו לחוויה כזו שוב.

חלק מהילדים שמגיעים, או שהרכיבה הטיפולית יכולה לעזור להם, הם ילדים שיש להם חרדות מבע"ח, ברוב המקרים זה לכלבים. דווקא המפגש בחוות סוסים שיש בהם בד"כ הרבה כלבים שהם מן הסתם מאד ידידותיים עם הסוס כבעל חיים גדול ולא מאיים ואחכ הרכיבה עליו בסביבה שיש בה הרבה כלבים יוצרת סביבה שהיא גם מוגנת וגם פוגשת את האיום אבל במקום מוגן על הסוס הכלב לא יכול להגיע. לאט לאט לומדים להפוך את החרדה לפחד שאפשר להתמודד איתו.

דימוי עצמי נמוך קשור באופן ישיר להפרעות קשב וריכוז שבמהותן נובעות מרגישות גבוהה וקושי בויסות. הפרעת קשב וריכוז גורמת לנו הרבה פעמים לחוויות של כישלון אי הצלחה שיכולות להוביל  להיות מתורגמות לדימוי עצמי נמוך לפגיעה בדימוי העצמי ותחושת המסוגלות. החריגות שנגרמת כתוצאה מההפרעת קשב וריכוז  ונובעת מהקושי בוויסות נובעת מהרגישות הרבה שמתורגמת  בתפיסה החושית והרגשית והופכת סטייה קטנה לסטייה גדולה. סטייה קטנה ולא מורגשת אין לה משמעות תיפקודית אבל כשהסטייה נתפסת כגדולה ועצומה היא מתורגמת למכשול בלתי עביר שגורם ללחץ שאצל הקיצוניים ברצף של הפרעת קשב וריכוז הוא יוביל לחרדה.