08-9211506    

הבית של עופר ויעל : רוצה. נמצא. יכול \ יעל כהן ודנה אדיר, אוגוסט 2015

 

לאנשים עם אוטיזם שאינם מדברים, או מדברים מעט, עולם פנימי עשיר שאינו בא לידי ביטוי כלפי חוץ בשל סיבות שונות הנובעות מחוסר יכולת להביא לידי ביצוע רלוונטי  תכנים פנימיים.

אנשים אלה כלואים בגופם, כפי שכתב על עצמו גדי שטיינברג "אני גולם מדופלם"

ישנו פער גדול בין יכולת ההבנה הגבוהה, המחשבות והרצונות שלהם לבין היכולת הביצועית.

בשל לקות זאת, הישגיהם באבחונים המקובלים נמוכים מאוד, והם נאלצים להתמודד עם יחס סביבתי שאינו הולם את כישוריהם האמיתיים.

מה שמוביל ,בעיקר בגיל ההתבגרות, לתסכול רב, דכאון והתפרצויות זעם קשות.

 

החזון שלנו:

"הבית של עופר ויעל" הוקם על מנת לאפשר לילדים,מתבגרים ובוגרים עם אוטיזם לעבור תהליך בו הם מפתחים את תחומי העניין היחודיים שלהם, מקבלים מקום להבעה והגשמה עצמית, ומגבשים את זהותם האישית תוך כדי גיבוש ומיקוד תחושת השייכות לקבוצה.

 

קבוצות "הבית של עופר ויעל" פועלות ביחד כבר 3 שנים, ומתחילות בשנה הקרובה את שנה"ל הרביעית

 

בשנה הקרובה יפעלו שלוש קבוצות:

בוגרים (גילאי 13-23)

קבוצת צעירים (גילאי 9-13)

קבוצת ילדים (גילאי 6-8)

 

הקבוצות מהוות פריצת דרך טיפולית המאפשרת הכרות עם  עולמם של אנשים עם אוטיזם שלא מדברים ותהליך של העמקה,עיבוד וביצוע ,

תהליך המחבר בין פנים לחוץ במספר מוקדים נפרדים אשר ביחד מביאים לשינוי:

 

1.טיפול אישי

2.טיפול קבוצתי

3. פיתוח יכולת ההקלדה

4. פיתוח יכולת ההבעה האישית והשיח באמצעות הקלדה

5. רכיבה על סוסים ביחידים ובקבוצות

6.פעילות מגוונת במרחב החווה

  

כוחה של הקבוצה:

במהלך יום פעילות ,כל חבר בקבוצה משתתף בשיחות באמצעות הקלדה, בשיעורי רכיבה ובעבודה או פעילות מותאמת אחרת בחווה (בהתאם לגילו ,צרכיו והעדפותיו).

הבית הוא בסיס ממנו ואליו חוזרים במהלך היום.

 

המפגשים הקבוצתיים במהלך היום, מהווים נקודת חיבור בין התכנים האישיים והשיחות שמתקיימות בתוך החדר, לבין תכנים שעולים במהלך מפגשים עם אנשים, בע"ח או הצומח בחוץ.

כל מפגש שמתרחש במרחב הוא הזדמנות לחיזוק המודעות של האדם אל עצמו ואל סביבתו, ועל מנת להביא את ההזדמנות הזאת לידי ממשות, מתקיים שיח בחדר על הסיטואציה שהתרחשה.

כך ניתנת משמעות לחוויה, המשמעות מאפשרת העברה מן התחושה אל הקוגניציה, והיכולת לנתח קוגניטיבית את האירועים, מאפשרת התפתחות והתמודדות מיטבית איתם או עם אירועים דומים בהמשך.

 

הקבוצה נותנת כוח ליחיד, זאת הזדמנות להתמודד במקומות בהם נכשל בעבר.

נערים רבים סובלים משנים של תסכול בשל חוסר היכולת להביע את רצונותיהם ופיענוח שגוי של הסביבה אותם.

במסגרת העבודה הקבוצתית, ניתן דגש רב על הכוח של היחיד ליצור שינוי בחייו, ועל היכולת של הקבוצה לסייע לכל אחד מחבריה להתמודד ולהתגבר על קשייו. משתתפי הקבוצות מסייעים זה לזה דרך התיחסות מילולית באמצעות ההקלדה ודרך ג'סטות גופניות שהולכות ומתרבות עם הזמן.

במשך הזמן, ניתן לראות בוודאות הפחתה משמעותית של התפרצויות ,מצב רוח טוב ונינוח יותר,יכולת ריכוז ארוכה יותר  וגישה חיובית לחיים.

 

השיח הקבוצתי שם דגש בין השאר על נושאים חברתיים כלליים, אקטואליה, פוליטיקה ומצבם של אוכלוסיות שונות במקומות שונים בעולם. המטרה היא לצאת מהתחושה האישית הקשה ולראות שיש דרכים שונות בהם אנשים שונים יכולים לחיות ולהתפתח ולמצות את חייהם באופן הטוב ביותר.

 

הבעה באמצעות הקלדה:

באמצעות שיטה חדשנית להקלדה הבעתית שפיתחה יעל כהן, מתאפשר חיבור בין הקלט לפלט, ודיוק ביכולת להצביע על אותיות ולחברן למילים המבטאות מחשבות פנימיות.

אני מתארגן ומבצע את מה שאני חושב.

דרך ההבעה בהקלדה ישנה אפשרות להביע את עולמי הפנימי, מחשבותי ,השקפותי ,רצונותי ויחסי לסביבה.זה תהליך מורכב במהלכו יש ללמוד את הטכניקה של ההקלדה,ולפתח את מיומנות ההבעה השפתית והתקשורתית,  ומעבר לכך יש להתמודד עם תהליך של חשיפה אישית ,על יתרונותיה וחסרונותיה. זה תהליך רגיש במהלכו האדם מגלה את עצמו לעצמו ולסביבתו.  

השיח באמצעות הקלדה מאפשר עיבוד ודיון בנושאים שונים שעד כה לא היתה יכולת לעסוק בהם. ניתן לנתח תהליכים פנימיים ומורכבים, להבין גורמים לתסכול או קושי, ולמצוא את הדרך להתגבר עליהם. אחד הנושאים הוא חיפוש הדרך לחבר בין הרצון לביצוע והצעת דרכים לפתרון (תהליך קוגניטיבי)

ניתן לראות איך יכולת ההתארגנות והשליטה  על החשיבה והביצוע, מוכללים לתחומים מגוונים. למשל:נער שאף פעם לא ניגב את ידיו ביוזמתו, קם מתוך יוזמה אישית  ממקומו, הולך למדף ,מוריד ממנו חבילת טישו, מוציא ומנגב.

כל משתתף בקבוצה עובר  טיפול ריגשי –אישי במהלכו הוא מפתח את יכולת ההבעה באמצעות הקלדה ועוסק בתכנים שנוגעים לחייו האישים.

במסגרת יום הפעילות בחווה, החבר משתתף במפגש זוגי או קבוצתי בו מתקיים שיח על נושאים אישיים או כלליים,ואז יש לו הזדמנות גם להיחשף לתכנים שמעלה משתתף אחר, או איש צוות, לחכות לתורו ,ולהתארגן להקלדה רלוונטית כשמגיע תורו לכך.

 

טיפול בדיספרקסיה:

יכולת של אנשים אוטיסטים ודיספרקסים להקליד באופן עצמאי וממוקד, דורשת תרגול רב שמביא לרמת מודעות גבוהה ,מיקוד חשיבתי ושליטה פיזית,תוך הפנמת השלבים המוטוריים שמאפשרים את הפעולה המדוייקת.

מיומנויות דומות נדרשות מהאדם על מנת להצליח לבצע פעילויות אחרות הקשורות לתפקודים יומיומיים (כמו רחצה, התלבשות, אכילה..).אנו מפתחים במשותף תרגילים ופעילויות ברכיבה ובמרחב , שממוקדות בקשיים ספציפיים אלה, ומתרגלים כל תנועה פיזית  במקומות ובהקשרים שונים.

כלומר- נחזור על אותה תנועה בחדר, בהקלדה, ברכיבה,בניקוי הסוס או בעבודה בגן הירק.

באופן הזה התנועה מתחברת לחוויה  סנסורית ורגשית, והופכת  לפעולה משמעותית ומופנמת.

מתוך התבוננות בחברים והפעולות אותם אנו רוצים לפתח על מנת להביא לשכלול המיומנויות השונות ,אנו מפתחים סדרות תרגילים אותן המשתתף מבצע באופן יחידני,או במהלך תרגול עם בן זוג,או פעילות קבוצתית.

לעיתים הנער יהיה מודע לכך שנמצא בתהליך למידה ספציפי, ולעיתים הלמידה תתרחש ספונטאנית מתוך הסיטואציה.

 

יציאה למרחב החווה:

החווה היא מקום המזמן התנסויות מגוונות ,הן ברמה האנושית- חברתית והן ברמה הסנסורית- רגשית. כשאני יוצא אל המרחב ,אני שואל את עצמי- איך אני מתמודד עם המרחב מבלי להתפרק, להתפרץ, לברוח, להיעלם, להיות מוצף משלל הגירויים שסביבי. היכולת של האדם לווסת את עצמו במרחב הלא סטרילי של החווה, הוא גם הזדמנות  להצליח לווסת את עצמו במצבים שונים שהיומיום מזמן.

 

המרחב הוא המקום המורכב ביותר עבור חברי הבית שלנו, לכן יש לו חשיבות רבה בעינינו. זה המקום בו צפים הקשיים הפנימיים, מול ההצפה החיצונית של קולות, רעשים, ריחות ומרקמים שונים. זמן המרחב הוא זמן שנבנה מתוך האישיות והרצונות של החבר,תוך תהליך הדדי של חיפוש משותף עם המטפל שמלווה אותו ומסייע לו בתהליך ההתארגנות בתוך חלל פתוח ולא מובנה.

 

זמן זה יכול להיות מוקדש לעבודות מגוונות בחווה (טיפול בסוסים או בחיות השונות, טיפול בגן הירק, סיוע למורי הרכיבה בהובלת סוסים),לפעילות מוטורית גסה או עדינה בגן המשחקים של החווה או ביציאה לתחומי המושב לתרגול הליכה עצמאית ויציבה ,אילוף כלבים או תרגול הליכה בקצב משותף. זה זמן לחקר נושא מסויים, צילום,בישול, או עבודה במשרד החווה.

 

רכיבה על סוסים:

זמן הרכיבה מאפשר עבודה על אלמנטים מוטוריים וקוגניטיביים, אשר מחזקים יכולות המשמעותיות לתפקוד יומיומי ולהקלדה.

מבחינה מוטורית, בשעורי הרכיבה מתמקדים בשיפור שיווי המשקל, היציבה ונשיאת המשקל, שיפור טווחי התנועה במקרים של תנועה מוגבלת או טונוס גבוה, פיתוח תהליכי תנועה יסודיים או תנועות בו זמניות, פיתוח הקורדינציה וחיזוק השרירים והסיבולת.

ברמה הקוגניטיבית הרכיבה מספקת עבודה על חיבור בין סיבה לתוצאה ברמת הפעולה, התמצאות במרחב ובעיקר חיזוק המודעות לגוף, למנח שלו ולשימוש בו, על ידי תגובת הסוס בשילוב עם שיקוף המצב על ידי המדריך.

ההשפעה הסנסו-מוטורית של תנועת הסוס תורמת לאיזון  על ידי כך שהיא מעוררת או מרגיעה, ובכך מאפשרת התמודדות עם גירויים שונים או קשיים בויסות. נראה שגם החיבור לסוס, חיה רגישה וקשובה במיוחד, מאפשר לחברי הקבוצה להשפיע ולגעת באחר באופן ייחודי ואינטואיטיבי יותר.

במהלך הרכיבה ניתן דגש מיוחד על עבודה משותפת בין חברי הקבוצה לצורך למידה הדדית, תמיכה והנאה. כל חבר מדגים את היכולות בהן הוא שולט בתחום הרכיבה, ובמקביל גם לומד מהאחר. תהליך הלמידה מלווה בתיאור מילולי של המדריך, ולעיתים גם מצולם ונצפה במסגרת הקבוצתית  לצורך עיבוד נוסף בשיתוף חברי הקבוצה והנחיית הצוות. מגרש הרכיבה מספק גם זירה לאינטרקציות עם רוכבים אחרים מהחווה, שאינם מהקבוצה, ומאפשר הזדמנויות רבות ללמידה הדדית וליצירת קשר.

 

הבית של עופר ויעל הוא מקום של משמעות, מקור של כוח לחיות ולהתפתח. חברי הקבוצה כותבים על זהות אישית וקבוצתית שהולכת ומתפתחת מתוך עשייה, חוויה ושיח משותפים. .הם מתכננים ובונים את עולמם הפנימי האישי, ואת הקבוצה שאליה הם שייכים. מביעים דעתם בנושאים מגוונים, מעבירים משוב זה לזה ולאנשי הצוות, וביקורת באופן מובן ובונה. החונכות היא חלק משמעותי ,כשלכל חבר בבית יש הזדמנות להיות חונך של חבר אחר בקבוצה, או בקבוצה אחרת. בוגרי הבית מוכשרים לתפקידי הדרכה ומיועדים להדרכה בקבוצות צעירות או בקבוצות שונות בחווה.  

 

בזכות כל המכלול, שמפתח מודעות, יוזמה, מעורבות, יצירתיות ועצמאות  , הופכים חברי הבית להיות שותפים ואחראים לחייהם, וחשים שייכות ורצון להיות חלק מהחברה הכוללת, חלק מהעולם.