08-9211506    

טיפול בעזרת בעלי חיים

"טיפול בעזרת בעלי החיים" הוא תחום מוכר שבו נעזרים בבעלי חיים לטיפול במגוון רחב של מצוקות אנושיות. בכוחם של בעלי חיים לסייע בטיפול מפני שאינם שיפוטיים ויש ביכולתם להעניק לבני האדם את התחושה שהם בטוחים, אהובים ובעלי ערך. על כן קל לבני האדם להתקרב אליהם, להשליך עליהם רגשות ולשקף בהם מאוויים. לא כל חיה בסביבה טיפולית היא "טיפול בעזרת בעלי חיים"! טיפול מחייב מטפל.

למה דווקא סוס?

בניגוד לחיות אחרות – הקשר שבין האדם לסוס בנוי בין היתר בהיות המטופל על גב החיה. האדם הרוכב על הסוס משלב עצמו בתמצית חוויית האון של הסוס - כוח בלתי מרוסן, ממדים אדירים, מהירות, מיניות וגבורה. כשכל התכונות האדירות האלה בין רגלי הרוכב נוצרת אנרגיה אדירה והסוס ורוכבו הופכים למשהו הירואי ואבירי.

רכיבה טיפולית היא הוליסטית – אפשר לעבוד על פרטים מסוימים ולשפרם, ואפשר לעבוד על המכלול, משום שמעשה הרכיבה מפעיל את האדם בכל הרמות – פיזית, תחושתית ורגשית. הרכיבה על הסוס, הקשר עמו ותחושת השליטה ברכיבה מסבה אושר ומעניקה תחושת סיפוק והגשמה עצמית.

למי זה מתאים?

רכיבה טיפולית מתאימה לשיקום נכויות ממקור התפתחותי, טראומטי, התנהגותי ורגשי – מגיל 3 ועד 120. היא אינה מתאימה לכל מטופל ויש מקרים שבהם הרכיבה אפילו מסוכנת. יש לאבחן כל רוכב פוטנציאלי באופן מקצועי.

איך הכול התחיל?

רכיבה על סוסים היא ענף ספורט עתיק. מבחינה טיפולית, כבר היוונים הקדמונים המליצו על רכיבה לעידוד חולים ונכים חסרי מזור. החל מהמאה ה-17 מוכרת באירופה רכיבה לשיקום ממחלות שונות. אך השימוש השיטתי בסוסים למטרות שיקום החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת באירופה. כיום נפוצה השיטה בעולם המערבי ומטופלים בה ילדים ובוגרים עם מגוון בעיות נפשיות וגופניות.

הסוס המשקם

רכיבה על סוסים היא אמצעי ייחודי והוליסטי מבחינה טיפולית-שיקומית. נמצא שביושבו על הסוס ההולך, מונע גופו של האדם בדגם הליכה תלת-ממדי וסימטרי, שזהה כמעט להליכתו של אדם על הקרקע. אין תחום טיפולי אחר שבו ניתן לאפשר למטופל לחוות הדמיה מדויקת כל כך של יציבה נכונה והנעתו של הגוף כנגד כוח המשיכה. הסוס גם משפר את שיווי המשקל והיציבות, את הכושר הגופני ומעורר גירויים חושיים. ההנאה בחוויית הרכיבה מעודדת התמדה ונכונות להשקיע מאמץ ולהשתקם.

בזכות היכולת של המטפל-המדריך להתאים את רמת הקושי ברכיבה, את סוג הסוס ועזרים נוספים למצבו וליכולותיו של המטופל, אפשר לשלב בתחום טיפול זה מגוון נכים רחב.

לא על הסוס לבדו

הטיפול באמצעות רכיבה אינו מוגבל למעשה הרכיבה בלבד, אלא כולל גם רכישת מיומנויות של טיפול בסוסים, לימוד חוקי הספורט ומנהגיו וכמובן יוצר קשר בין הרוכב לסוס. הרוכב-המטופל משתלב למעשה בענף ספורט שבו הוא יכול (בהתאם לסוג הפגיעה ולמידת המוגבלות) לרכוב לצד רוכבים בריאים ואף להתחרות בהם. ענף הרכיבה ההישגית הוא אחד הענפים היחידים בעולם שבו יכולים להתמודד כשווים שני המינים, ללא מגבלת גיל או מצב פיזי. מבחינה רגשית, הערך של היכולת להתמודד כשווה בין שווים הוא עצום.

ספה או אוכף?

תפקידו של מטפל-מדריך במסגרת רכיבה שונה ממטפל רגשי בקליניקה. אם במסגרת הטיפול "הקלאסי" בקליניקה נמצא מטפל ומטופל, הרי שבמסגרת הטיפול ברכיבה נכללים ארבעה: מטופל-סוס-מטפל-מרחב. במוקד נמצאת האינטראקציה בין הרוכב לסוס. הטיפול אינו מילולי-ישיר. המטופל רוכש מיומנויות רכיבה ועובר תהליך פיזי ורגשי מתלות לעצמאות. בדרך הוא מתמודד עם סוגיות רגשיות של חרדות, ביטחון עצמי, קבלה עצמית והכרה ביכולות בסביבה מוגנת ומאפשרת.

המרחב של החווה, על הצוות שבה, מאפשר גדילה ללא איבוד הזהות. המרחב הבטוח והפתוח של החווה והתיווך של המטפל מאפשרים למטופל להעז להתפתח, ללמוד, להתחבר עם עצמו ולהתמודד עם קשייו ומטלותיו בזמן שהוא מקבל אהבה, כבוד ותמיכה מהסובבים לו. המטופל יכול גם להפוך חלק משמעותי מהמרחב – יכול להשפיע עליו, לעבוד בו ולהיתמך בו.

מתלות לעצמאות – איך זה עובד?

ארבעת השלבים ברכיבה טיפולית – היכרות, הִתְקשרות, אינטימיות ועצמאות – מלווים את המטופל מתלות מלאה לעצמאות פיזית ורגשית. המעבר בין השלבים תלוי במטופל ובחוויות שהוא חווה.

  1. היכרות בין המטופל לסוס ובין המטופל למטפל. שלב זה מאופיין בתלות מלאה בין המטופל לבין המטפל. המטופל הוא כמו תינוק במפגשים הראשונים – הוא אינו יכול לקחת אחריות מעשית על הסוס ואינו יכול לקחת אחריות רגשית לנעשה סביבו, אלא רק להתייחס לחוויה האישית שלו ביחס לכל החדש הסובב אותו.
  2. הִתְקשרות. כניסה לטריטוריה של הסוס והתמודדות עם הפחדים וחוסר האונים שמעלה נוכחותו האומניפוטנטית של הסוס. יש בשלב הזה שיקוף של רבות מהחרדות הפנימיות, חוסר אונים ותחושת האימפוטנטיות. זה שלב של תלות ביניים, שבו המציאות היא בידי המטפל, המטפל לא רק "מחזיק" את המטופל שלא ייפול מהסוס, אלא גם מכיל ומחזיק בשבילו את העומס הרגשי בשלבי התסכול והפחד מלמידת מיומנויות הרכיבה הבסיסיות. המטפל צריך להעביר למטופל ברוגע את מה שקורה לו ולהסביר את הסיבות, בממד המציאותי, לכישלון או להצלחה.
  3. אינטימיות (אינדיווידואציה) – היכולת להיות לבד בנוכחות מישהו. התרחקות שמכריחה לבטא פחד בפני המטפל. בתהליך הזה המטופל לומד להשתמש בכלים שמעניק לו המטפל והם בהמשך ישמשו אותו בדרכו לעצמאות.

במפגשים אלה המטופלים בשלב שבו הם רוכבים עצמאית והמטפל נמצא במרחק-מה על מנת לייעץ ולהיות שם בשעת משבר, אך המטופל מודע לכך שההתמודדות שלו עם הסוס היא עצמאית ואין מי "שיתפוס בחבל" אם יעשה טעות. המצב ה"מפחיד" הזה מעלה אדרנלין ומציב אתגר לרוכב, ונותן תחושה של עצמה אומניפוטנטית. הרוכב נעשה קשוב יותר למטפל ומביא את עצמו למטפל על מנת שהמטפל יסייע בידיו להתקדם. הוא מסביר מה קשה לו, ממה הוא פוחד, שואל איך להעביר את הרצונות שלו לסוס, משתף בתחושות שמחה, תסכול וכישלון. המטפל מכיל את החרדות ומקרין בחזרה אמון וחיזוק להתמודדות. הוא נדרש לחוות את התהליך לצד המטופל, לתמוך בו ולהגן עליו, בהזמנת המטופל. רק כך יגיע לפתרון של שלב זה – עצמאות.

  1. עצמאות – המטופל מגלה את היכולות שלו. זהו השלב האחרון במסגרת הטיפול. פתרון שלב זה מעניק למטופל גילוי של יכולותיו וכוחותיו. המטפל עדיין בסביבה, אך הכלים שהעניק למטופל מהדהדים בראש המטופל והוא אינו נדרש לנוכחותו הפיזית כל העת. בשלב הזה המטופל עסוק בלקבל את עצמו ולהתנסות בעצמו במובן הרחב והמלא יותר.המטופל יכול להתקיים ברווחה גדולה יותר בעולמו המציאותי ואפילו לסייע בידי אחרים להגיע לעצמאות כזו. במקרים מסוימים יכול המטופל להשתלב בעבודה בחווה ולמצוא בה את ביתו החברתי והמקצועי ארוך-הטווח.

כוח סוס

רכיבה טיפולית, בהיותה הוליסטית, מתאימה למטופלים המבקשים להתמודד עם קשיים ומגבלות בתחומים שונים – פיזיים, תקשורתיים ורגשיים. הרכיבה על גבי הסוס, הטיפול בסוס והשהייה במרחב החווה מקנים חוויה טיפולית ייחודית, מהנה ומאתגרת.

ההגדרה שנשמעת לא פעם - "הסוס נותן לי כוח בין הרגליים" – לא נאמרת רק כחוויה פיזית, אלא גם כהתעלות רגשית ותחושה של כוח במקום של חולשה. זה סוד כוחה של הרכיבה הטיפולית. 

 

 

הכותבת היא הגב' Regina Van Der huven מטפלת מומחית ברכיבה מזה 30 שנים, מאמנת מוסמכת ומעבירה קורסי הדרכה טיפוליים.